גם בתקופותיה הקשות ביותר, ישראל עדיין נחשבת בעולם לסטארט-אפ ניישן. אלא שנתונים שהתפרסמו לאחרונה בדוח ה-CIO 2025 Outlook של חברת Experis העולמית (מחברות שירותי ה-IT הגדולות בעולם) מתגלה תמונת מצב מפתיעה, ויש מי שיאמרו אף מעט מדאיגה, ביחס לדרך שבה ישראל נראית בהשוואה למדינות אחרות.
הדוח, המבוסס על תשובותיהם של 1,400 מנהלים בכירים מרחבי העולם, כולל מנהלים ישראלים, מציג תמונת מצב מקיפה על האתגרים וההזדמנויות שעומדים בפני מנהלי מערכות מידע וטכנולוגיה בשנת 2025. בשורה התחתונה, אם עולה שאלה מרכזית אחת מהנתונים, אפשר לנסח אותה כך: מהו מחיר הזהירות מול הצורך בחדשנות, והאם הישראלים משלמים על כך מחיר?
הזהירות שמתייחסים אליה בדוח נוגעת בעיקר לפתיחות של מנהלים בכירים בשימוש בבינה מלאכותית, או ליתר דיוק, לחוסר הפתיחות כלפיה. בישראל ניכרת עדיפות נמוכה יותר להטמעת פתרונות AI: על פי הסקר, רק 2% מהמנהלים ציינו זאת בתור יעד מרכזי, לעומת 13% בעולם. היכולת הארגונית להסתגל לחדשנות זוכה להתייחסות רק בקרב 6% מהמנהלים בישראל, לעומת 14% במדינות אחרות - מה שמצביע על גישה שמרנית וזהירה יותר.
"הסקפטיות הישראלית כלפי AI מגיעה דווקא ממקום של הבנה עמוקה ואחריות", סבורה רותם מיטיב, מנכ"לית Experis ישראל, שמנסה לנתח לפי הממצאים את הפערים בין ישראל לעולם, ואת הסיבות לחשדנות המקומית כלפי אימוץ הבינה המלאכותית. "הדוח מראה שהטכנולוגיה היא לא רק עוד פונקציה תומכת, אלא חלק אינטגרלי מהאסטרטגיה העסקית. תפקידם של מנהלי מערכות מידע הפך להיות הרבה מעבר לטכנולוגיה - הם נדרשים להוביל חדשנות, להתמודד עם רגולציה, להבטיח אבטחת מידע ולגשר בין מחלקות בארגון. בסופו של דבר מדובר באנשים. לא רק בטכנולוגיה".
ייתכן שאחת הסיבות לסקפטיות הזו היא חוסר האמון בה. 43% מהמנהלים הישראלים מפקפקים בשרידותה של ה-AI לאורך זמן, לעומת 20% בלבד בממוצע בעולם. "דווקא כי אנחנו מעצמת טכנולוגיה יש כאן הבנה עמוקה יותר של ההשלכות", הסבירה מיטיב את הלך הרוח העומד מאחורי הנתונים. "צריך להבין ש-AI זה לא רק ChatGPT - זה שינוי תפיסה ארגונית שלמה. בישראל ארגונים זקוקים ליציבות ושרידות, ולכן אימוץ טכנולוגיות AI נעשה בצורה הרבה יותר זהירה ומושכלת".
לדבריה, החשש אינו נובע מרתיעה מטכנולוגיה, אלא מהבנה של אחריות. "כאמור, המציאות הכלכלית והפוליטית שלנו מאלצת ארגונים לחשוב פעמיים לפני כניסה להרפתקאות טכנולוגיות. יש כאן הרבה יותר זהירות ואחריות בקבלת החלטות, במיוחד בתקופות של אי-ודאות. הטכנולוגיה היא רק חלק מהסיפור – בסופו של דבר למנהלי טכנולוגיה ולמנהלי מערכות מידע יש אחריות לא רק על החדשנות, אלא גם על אבטחת המידע, על הבנה רגולטורית, על יכולת לגשר בין המחלקות.
"יש פה מעבר לשימוש בכלים שמשפרים פרודוקטיביות, ובהרבה מקרים מדובר קודם כול בשינוי של תפיסה ארגונית, לכן אני חושבת שבישראל דווקא בגלל ההבנה המעמיקה, וכפי שציינתי בגלל האקלים הישראלי המורכב, החלטות מהסוג הזה נעשות כאן אחרי עבודה מאוד מאוד מעמיקה, גם טכנולוגית, ואחר כך גם בכל הנוגע להשפעות עסקיות".
האם הזהירות הזו פוגעת ביכולת התחרות, בחדשנות?
"לא בהכרח. דווקא הזהירות מאפשרת להצטרף לטרנדים בנקודת הזמן המתאימה ביותר, כשיש ודאות לגבי הערך העסקי. לא כל ארגון חייב לרוץ קדימה באימוץ AI אם התרבות הארגונית שלו עדיין לא בשלה לכך. יש הבדל בין לעקוב מקרוב אחרי חדשנות לבין לאמץ אותה באופן מיידי".
אתגר הגיוס
לא רק בבינה מלאכותית עסקינן. בנוסף לנתונים המפתיעים, הדוח מצביע על כך ש-77% מהארגונים ברחבי העולם מתכננים להגדיל את תקציבי הסייבר ב-2025, אך רק 37% מהם מצהירים כי קיימת אצלם אסטרטגיית סיכונים מגובשת. "דווקא במקרה זה, בישראל המצב טוב יותר", אמרה מיטיב.
לאבטחת מידע יש מודעות גבוהה בישראל. אני מניחה שהישראליות משפיעה גם כאן.
"אנחנו מתמודדים עם איומי סייבר יום יומיים כבר שנים, ולכן רמת המוכנות אצלנו גבוהה מאוד. ארגונים עובדים עם שותפים עסקיים וחברות שירותי סייבר מתקדמות, וזה מאפשר למנהלים כאן להרגיש בטוחים יותר בניהול הסיכונים".
תחום נוסף שבו נרשמת מגמה מדאיגה הוא המחסור בכוח אדם מיומן. בעיית המחסור בכוח אדם היא תופעה גלובלית, ו-76% מהמעסיקים מדווחים על קושי באיתור טאלנטים עם הכישורים הנדרשים. מעבר לגיוס, גם שימור העובדים הוא אתגר - אחד מכל ארבעה מנהלים מציין שזהו חסם משמעותי.
הסיבות לכך נעוצות בין היתר בקצב ההתפתחות המהיר של טכנולוגיות חדשות, שאינו תואם את קצב ההכשרה של שוק העבודה, ובשינוי בתפיסות של עובדים כלפי משמעות העבודה והציפיות ממקום העבודה. הפתרון טמון בשיתוף פעולה בין ארגונים, יצירת מסלולי הכשרה ייעודיים והתאמה מראש של אסטרטגיית ההון האנושי לאתגרים העתידיים.
הדוח מצביע על מגמות מרכזיות, כמו עלייה בהשקעות בתחום ה-AI והסייבר, ומבהיר כי מנהלים טכנולוגיים נדרשים ליישר קו בין האסטרטגיה העסקית לטכנולוגית. חלק מהפתרונות מצריכים יצירת אקוסיסטם של שותפויות, הכשרות והטמעת חשיבה של ROI גם בעולמות החדשנות. התובנות מבוססות על שילוב של דאטה ושיחות עומק עם השוק, ומאפשרות לחברות להיערך לשינויים, להגיב במהירות ולתמוך במנהלים במעבר לעידן טכנולוגי משתנה - תוך שמירה על גמישות, יציבות והשגת יעדים עסקיים.
"גם בתחום זה ניכרים הבדלים בין ישראל לעולם. בישראל יש הבנה עמוקה של הצורך בטאלנטים איכותיים, בייחוד בשוק קטן ותחרותי כמו שלנו. עם זאת, ההשקעה בפיתוח כישרונות פנימיים עדיין לא מספיקה, וארגונים נאלצים לפנות לשוק החיצוני", אמרה מיטיב.
"הביקוש למומחים בתחומים כמו סייבר (46%), בינה מלאכותית (35%) ומחשוב ענן (34%) עולה בהתמדה, אך ההיצע לא מדביק את הקצב", הסבירה מיטיב. לצד זאת, יש שינוי בגישות הגיוס וההכשרה: "בעבר הפוקוס היה על תארים אקדמיים. היום מנהלים מבינים שלניסיון מעשי (47%), תוכניות הכשרה פנים-ארגוניות (42%) והכשרות פרונטליות (35%) יש ערך רב יותר. ארגונים מגייסים טאלנטים מחברות מתחרות (44%) ומאוניברסיטאות (42%), אך גם קורסים והסמכות מקוונים מקבלים יותר מקום".
מחוברים לשטח
היכן הישראלים דווקא מובילים? הדוח מדגיש גם את חשיבות השילוב של מנהלי מערכות מידע בתהליכי קבלת ההחלטות הארגוניים, ואת הצורך ליישר קו בין הפונקציות הטכנולוגיות לאסטרטגיה העסקית. בישראל ההתמקדות בפרויקטים שמקדמים מטרות עסקיות - כמו רגולציה וטרנספורמציה דיגיטלית - מעידה על בגרות טכנולוגית, ועל תרבות ארגונית שממוקדת בצמיחה ובתועלות ללקוח הקצה.
הסקר אף ממפה את הארגונים לחמישה סוגים לפי רמת ההובלה הטכנולוגית שלהם, ומצביע על כך שארגונים מובילים הם אלו שמשלבים חדשנות עם התאמה מובהקת לצרכים עסקיים - ולא כאלה שנשבים אחר טרנדים חולפים בלבד.
"הדוח מראה שבישראל מנהלי מערכות מידע מתמקדים יותר בהתאמת מערכות ה-IT ליעדים העסקיים (44% לעומת 34% בעולם), ובנושאים כמו טרנספורמציה דיגיטלית (32% לעומת 23%) ועמידה ברגולציה (32% לעומת 20%). זה מלמד על ארגונים יציבים, שמקבלים החלטות טכנולוגיות כחלק מאסטרטגיה עסקית רחבה ולא כמענה לטרנדים חולפים.
"אחד הממצאים המעניינים בדוח הוא העובדה שרק 28% מהארגונים בעולם מודדים את החזר ההשקעה (ROI) של תשתיות ענן ופתרונות טכנולוגיים. מיטיב סבורה שגם כאן יש מקום לשיפור: "ככל שהשוק הופך דינמי ומורכב יותר, כך החשיבות של מדידה והתאמה עסקית גוברת. ארגונים שלא ידעו להעריך את תרומת הטכנולוגיה לביזנס יתקשו להצדיק השקעות עתידיות".
יש שיאמרו שממצאי הדוח מדאיגים מעט, בעיקר בקשר להססנות הישראלית. איך את רואה את זה מניסיונך?
"לא הייתי ממהרת לומר שמדובר בממצאים מדאיגים, אלא ממצאים שמעידים על גישה שקולה. הסקפטיות הישראלית כלפי AI אינה נובעת מחוסר הבנה, אלא להיפך - היא תוצאה של הבנה עמוקה של האתגרים. מנהלים בישראל יודעים שהטמעה של טכנולוגיות חדשות דורשת בחינה מעמיקה, אחריות ושיתוף פעולה רחב בתוך הארגון. זו אולי לא הדרך המהירה ביותר, אבל היא בהחלט מבטיחה יציבות ומוכנות עסקית אמיתית".
איך מנתבים את מסקנות הדוח כאן בישראל כדי לסייע לשוק להגיע מוכנים הרבה יותר לאתגרים בשנה הקרובה?
"קודם כול מטרת הדוח היא לסייע לשוק להיערך לאותם שינויים שאנחנו מזהים. אם זה אומר ש-66% מהארגונים מעידים שהם הולכים להשקיע יותר ב-AI, צריך לגייס מומחים חדשים בתחום ולהיערך מבחינת אבטחת מידע. בסופו של דבר הנתונים הללו מאוד מחוברים לשטח.
הדוח נועד לא רק למפות את המגמות, אלא גם לשמש כלי פרקטי לארגונים בהתאמה לעתיד - אם זה בגיוס מומחי AI, בהכשרות מקצועיות חלופיות לאקדמיה או בשילוב פתרונות מדידים המייצרים ערך עסקי מובהק. בשוק שמחפש יציבות וגמישות גם יחד המטרה היא לתמוך במנהלים בניהול סיכונים, תכנון מהלכים ויישום פתרונות שעוזרים להם, פשוטו כמשמעו, לישון טוב יותר בלילה".